קוד עירוני קהילתי - דיאלוג חינוכי חדש 

הבמאי מיכאל האנקה, בסרטו  " סרט לבן ", מצליח לעצב עלילה מרתקת אודות כפר גרמני נידח ערב מלחמת העולם הראשונה. בכפר השלו והפסטורלי לכאורה, מתרחשים מעשי אלימות קשים וונדליזם. בסרט נחשפת מערכת יחסים מעוותת בין הדמויות השונות, אך בעיקר , בסביבת הגידול וקוד ההתנהגות של הילדים.  מאחורי מעטה הילדים המטופחים והמנומסים, מסתתרת דמות אחרת של ילד. החינוך הפרוסי והמשמעת הקפדנית מולידים ניכור עד תיעוב מצדם של הילדים כלפי מבוגרים. והתוצאה הנרמזת בסרט , אלימות איומה ונסתרת.

מנגד, בספרה  " לחזור אל אלף בית " מתארת עינת וילף מציאות עגומה של מערכת החינוך שלנו. חוסר שליטה, הפקרות, אלימות, כרסום באווירה הלימודית. פסו הכבוד ההדדי וכללי המשמעת הבסיסיים. ברוב  המחקרים והסקרים, טוענים הורים כי הציפיות שלהם ליתר משמעת וסמכות מורית הן בעדיפות עליונה , הרבה לפני ההישגים.

במשך השנים האחרונות התגבשה אצלי הכרה כי לתנופת הליברליות שאפיינה את שנות ה 90 יש תג מחיר. תפיסתי הבסיסית מושתתת על החינוך ההומניסטי המעצב דמות של ילד ביקורתי בעל אתיקה פנימית מוצקה. הילד הזה, לא זקוק למעטפת מתישה וכוחנית מדי של כללים ונהלים מבוקר עד ערב.

אז איך קרה שהגענו אל מצב של הפקרות , חוסר משמעת, אלימות , כמתואר בספרה של וילף, ובעדויות של מורים מכל קשת זרמי החינוך -

ראשית, התשובה מן הסתם מורכבת ונתונה לפרשנויות אחדות. גם אינני מהסבורים כי המצב הוא כאוטי עד כדי כך. שנית, על דבר אחד אין כמעט עוררין. המצב כפי שהוא, מחייב מהלך משמעותי של תיקון, וכי בידינו הדבר. כך הגעתי עם חברי במערכת החינוך של חולון אל המסקנה : יש לפתוח במהלך אסטרטגי רחב היקף ליצירת אמנה עירונית, קוד מוסכם. הקוד הזה חייב להישען על שלושת עמודי התווך של כל מוסד חינוכי החפץ לשמר את עצמו ככזה : כבוד הדדי, הצבת גבולות ומשמעת .

הצורך במהלך כזה עלה מראשית הדיונים על תכנית אב לחינוך בחולון. מכל קבוצות הדיון עלה הרצון להיכנס לאמנה בדבר כבוד הדדי, משמעת ומניעת אלימות. בהמשך, מובילי החינוך בעיר. בכל מפגש עלה הצורך כקודם לדיון בהישגים ובהיבטים האקדמיים של עבודתנו.

נקודת המוצא שלי בהובלת מהלך הקוד העירוני , איננה בתקנון והנוהל. היא מצויה בפיתוח ערוצי דיאלוג חינוכי שיטתי ומתמשך. הנהלת בית ספר או אנשי המטה, אינם בבחינת מוסד מחוקקים.  משרד החינוך מעצב נוהל שלם של הנחיות ונהלים מחייבים, כמתבקש בארגון כה גדול השואף לסדר בסיסי. הבעיה היא הפער העצום בין חוזרי מנכ"ל והחקיקה הרלבנטית, לבין המציאות בשטח. כדי לפצח את הבעיה הזו, וכדי לשפר את האקלים החינוכי בבתי הספר חייבים לדבר על זה.  ליצור שיח בין מורים, תלמידים, הורים מנהלים ולהיפתח אל הבעיות . להבין שהבעיה איננה חד סתרית. אין מדובר כאן במהלך של " השלטת משמעת " במובן הקלאסי של המושג.

נקודת המוצא השנייה שלי הייתה : ליצור מהלך עירוני קהילתי בו העיר כולה מדברת ומייצרת שפה אחת. אמנה משותפת לכלל המחנכים בעיר, כלל התלמידים וכלל ההורים. ככל שהחזון נשמע דמיוני, התגובות שעלו בסדנאות הקוד מצד כל

שותפי המערכת היו טובות עד מפתיעות. כל תלמידי סדנאות ההקמה של הקוד , 450 במספר, הזדהו הזדהות מוחלטת עם עצם המהלך. הם חשפו את המתרחש בכיתות, בחצר בית הספר, ובשעות שאחרי הלימודים,  והעלו רעיונות.

הקוד של חולון נבנה סביב שלושה מישורי התייחסות : ערך הכבוד ההדדי, הצורך בהבהרת והצבת גבולות, ואכיפת המשמעת. הקוד נכתב במעגלי שותפים של תלמידים, מחנכים, מנהלים והורים. צוות המשימה של הקוד פעל שנה וחצי עד להפעלת הסדנאות , ולאחר מכן ליווה והנחה את הדיונים. הקוד כולל סדרה בסיסית של כללי התנהגות, הגדרת ההפרה שלהם, והתגובה המוסכמת . נוסח קוד חולון מדגיש את מעורבות ומחויבות ההורים והמחנכים.   בחודש מרץ 2010 הושק הקוד ב 50 בתי ספר בעיר, בטקסים סמליים ובשעות חינוך שהתבססו על המהדורה הראשונה של הקוד. עד סוף שנת הלימודים הפעלנו מערך שני של סדנאות לצורך משוב והצעות לתיקון. לקראת תשע"א הוצאנו את הקוד המעודכן , תוך שכל בתי הספר מקימים ועדות קוד ליישום , גישור ומעקב. במתכונת הועדות הבית ספריות הוקמה מועצת הקוד העירונית ובה : נציגי ציבור, מפקחות, מטה מינהל החינוך, מחנכים , תלמידים והורים. תוך כדי התהליך צמחו יוזמות לאמנות קוד ייחודיות : למזכירות בתי הספר, לאבות הבית, לספרניות, למלווי ההיסעים, למאבטחים, לגני הילדים. כל אלה יושקו בסתיו 2010.

יצירת והטמעת קוד עירוני הינה תהליך של שנים. התמדה בתהליך, תוך מתן דגש על הדיאלוג וחיפוש אחר הסכמה בין כל השותפים, יולידו מערכת חינוך בריאה ומצליחה יותר.     

נכתב ערב השקת הקוד העירוני של חולון , ספטמבר 2010   

בהיות המחבר ראש מינהל החינוך של חולון.